מבנה המוח ....

המחשבות נשלות בוח האדם רשהאדת כל הזמן מכנסה ידע חדש הידע הזה נכנס למרחב הסינפטי שבין הסינפסות ויש לנו הרבה מאוד סינפסות במוח וכל פעם שאנחנו מכנסים ידע חדש אנחנו ממלאים המרחב הסינפסי וזה עובר לאוטימיציה ונשתל לנו במח

עיוותי חשיבה...

•הכול או לא כלום – נטייה למדוד כל דבר בקנה מידה שרירותי קיצוני. צורת הסתכלות של 'שחור או לבן' תוך התעלמות מגווני ביניים – מרוץ דמיוני לשלמות מוחלטת.

•הכללה מוגזמת – תמיד זה קורה לי...אף פעם לא הולך לי...וכד'

•פילטר שכלי – בסיטואציה המתרחשת, האדם 'נתפס' לפרטים שליליים, על פיהם פירוש המצב מפורש כשלילי לחלוטין. הכול שלילי.

•פסילת החיובי – הפיכת חוויות ניטרליות ואפילו חיוביות, לחוויות שליליות. האדם הופך את החיובי לשלילי במיומנות גבוהה.  

•מסקנות מוטעות – הסקת מסקנה כמו שאנשים אינם מעריכים אותך, אתה כה משוכנע בכך שאינך טורח לבדוק את העובדות. חשיבת תבוסתנית זו נעשית נבואה המגשימה את עמה.

•ניבוי העתיד – אתה מנבא אומללות תמידית. משהו רע עומד לקרות לך, לפי הרגשתך ואתה מאמץ ניבוי זה כעובדה למרות שאין לה בסיס.

•העצמה ומזעור – הגדלה והקטנה – הגדלת הטעויות והקטנת ההצלחות.

•חשיבה רגשית – הרגשות הופכים להיות הוכחה למציאות, גורם פעמים רבות לדחיית מטלות. 

•צריך ואסור – משפטי הצריך מחוללים מהומות רבות בחיי היומיום. כאשר המציאות אינה תואמת את הרף שקבעת לעצמך, הם יוצרים בעצמך שנאה עצמית, בושה ונקיפות מצפון. (כולל אני חייב)

•הצמדת תוויות – אני לא יוצלח. בחיים לא אצליח. במקום – הפעם לא הצלחתי. עיוות זה תקף גם מול השיפוט שלנו את האחרים...הוא...היא.. 

•העברה לפסים אישיים – הילד קיבל ציון גרוע, האם נמחצת תחת רגשות האשמה שהיא אימא לא טובה. יש איבוד הקו המפריד בין השפעה על אחרים לבין שליטה עליהם. אחריות אישית עליך

להלן שאלון האם אני זקוק לטיפול

אנא ענה על כל השאלות...

צפו בסרטונים הבאים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי טיפול נפשי. ואיך בוחרים מטפל לטיפול CBT ?

איך בוחרים מטפל לטיפול CBT ?

שיטות הטיפול

שיטות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר שיטות שבהן המטפל יכול להשתמש על מנת לשנות התנהגויות; חלקן קוגניטיביות, חלקן התנהגותיות וחלקן משלבות מרכיבים משתי הגישות. השיטות הנפוצות הן חשיפה הדרגתית של המטופל לגורם המאיים, הצפה, חיזוקים חיוביים ושליליים, ענישה, טכניקות הרפיה, דחיית תגובה, שיטות של שליטה עצמית אקטיבית ופסיבית, הקהיה שיטתית, כלכלת אסימונים, טיפול בעיוותי חשיבה, והבנייה קוגניטיבית מחודשת (תיקון המחשבות הלקויות למחשבות בריאות ונכונות שיעניקו למטופל ביטחון וישפיעו על התנהגותו).

בחלק מהמקרים ניתן לבצע שילוב בין השיטות. דוגמה לכך היא הקהיה שיטתית משולבת בהרפיה על ידי היפנוזה וחשיפה הדרגתית לגורם המאיים (השיטה פותחה על ידי ג'וזף וולף בעיקר עבור בעיות חרדה).

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הטיפול נערכת הערכה של הבעיה כפי שהציג אותה המטופל. במהלך ההערכה נמדדים הגורמים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים שעשויים לעמוד בבסיס ההפרעה, ועשויים להסביר את הבעיות שהמטופל מציג. ההערכה יכולה להתבצע באמצעות ראיון קליני ומתן שאלונים לדיווח עצמי של המטופל. המידע שנאסף במסגרת ההערכה מועבר למטופל תחת פרקטיקה יסודית נוספת של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הנקראת ״פסיכו-הדרכה״ (psychoeducation).^[8]

פסיכו-הדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכו-הדרכה (psychoeducation) היא אחד העקרונות הבסיסיים של הטיפול-הקוגניטיבי ההתנהגותי, לפיו המטופל מסוגל להבין את רוב צורות הפסיכופתולוגיה אם יסופק לו מידע נהיר על אודות ההפרעה. שיתוף המטופל בתהליך הטיפולי ובבסיס התאורטי לטיפול הכרחיים לחיזוק מחויבותו של המטופל לתהליך הטיפולי, הפחת תקווה במטופל באשר לסיכוי לשיפור במצבו ולפיכך העלאת המוטיבציה להשתתפות בטיפול. פסיכו-הדרכה אף מסייעת להפיג את תחושת הבדידות של המטופל הסבור כי הוא יחיד בסבלו, ומחזקת את סמכותו של המטפל כאיש מקצוע הבקיא בספרות המקצועית הרלוונטית לטיפול. ההדרכה ניתנת לעיתים קרובות החל מהפגישה הראשונה ולאורך כל הטיפול, וכן באמצעות מתן משימות הכוללות קריאת חומר מקצועי.^[9]

ניטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניטור עצמי (self monitoring) הוא אחת השיטות הבסיסיות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המשמשת הן כהליך להערכה הן כשיטת טיפול. ככלי להערכה, הניטור מסייע לתיעוד המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות והתחושות הפיזיות הקשורות להפרעה, ומאפשר מעקב אחר שינויים בהם לאורך הטיפול. ככלי טיפולי, הניטור מאפשר למטופל להתוודע לדפוסים החוזרים על עצמם בהתנהגותו, רגשותיו, מחשבותיו ותחושותיו הפיזיות. כך, הניטור מאפשר חשיפה לדפוסים הבעייתים, ובו-בזמן התבוננות מרוחקת ולא שיפוטית בהם. המטלה הבסיסית ברוב שיטות הניטור היא תיעוד בכתב של רגשות עוצמתיים שחש המטופל במהלך היום. התיעוד כולל ציון זמן, מקום, טריגר, משך החוויה, עוצמתה, תחושות ומחשבות שעלו במהלכה ואסטרטגיות שננקטו כדי להתמודד איתה. המידע שנאסף מובא לטיפול על ידי המטופל, ונידון בו.^[10]

הבנייה קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון העומד בבסיס ההבנייה הקוגניטיבית (cognitive restructuring) הוא בחינת תקריות מחיי המטופל ואתגור המחשבות שעלו במהלכן באמצעו תהליך המכונה דיאלוג סוקראטי. המטופל מתבקש להיזכר בנסיבות שהובילו להתעוררות החוויה הרגשית העוצמתית, ולאחר מכן לתאר בפרטי פרטים את המחשבות שעלו בתודעתו במהלך החוויה. המחשבות נבחנות במהלך הטיפול ומעומתות עם המציאות ״האובייקטיבית״. באמצעות תהליך זה לומד המטופל להעריך בצורה מדויקת יותר מחשבות בלתי-מסתגלות ואוטומטיות, ובהמשך להפחית את עוצמת הרגשות השליליים המתעוררים בעקבותיהן.^[11] לאחר זיהוי העיוותים הקוגניטיביים באמצעות הדיאלוג הסוקראטי עובר הטיפול להתמקד בפיתוח תגובות רציונליות למחשבות המטופל. בהמשך, מוצע למטופל לבדוק אם חל שינוי בעוצמת החוויה הרגשית, כדי לבדוק אם השינויים בניבויים ובמחשבות השפיעו על תחושותיו.^[12]

חשיפה במציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקת החשיפה במציאות היא אחת הטכניקות הנפוצות לטיפול בהפרעות חרדה. במהלך החשיפה המטופל חווה את הסיטואציה המפחידה שממנה הוא מנסה, באופן מודע או בלתי מודע, להימנע. לדוגמה, בהפרעת פאניקה החשיפה נעשית לתחושות הפיזיות מעוררת החרדה (קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת) באמצעות תרגילים שמעוררים את התחושות הללו. ההסבר ליעילותה של השיטה אינו מתמצה בהתרגלות (הביטואציה) לסיטואציה מעוררת החרדה, אלא נעוץ גם בכך שהמטופל לומד במהלך החשיפה מידע חדש המערער את אמונותיו הקודמות

מה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד (3-6 חודשים). הטיפול מורכב מהבנה ושינוי של מחשבותינו השליליות ומדרכי התנהגותנו הבלתי יעילות הגורמות לקשיים רגשיים שונים. CBT עוזר לפתח דפוסים בריאים דרך תרגול של מטלות טיפוליות ומתבסס על ההנחה שהחוויה האנושית מורכבת ממספר גורמים: מחשבות, זיכרונות, תפיסות ופרשנויות סובייקטיביות (זהו החלק הקוגניטיבי- החשיבתי), וכן מההתנהגויות הכוללות תגובות כגון המנעות או תוקפנות (החלק ההתנהגותי). מכאן, שעל מנת לשנות את חווייתו של הפרט ובעיקר כאשר קיימת פגיעה בתיפקוד, יש לשנות את דפוסי החשיבה שלו, ואת דפוסי ההתנהגות.

למדע נוםף, לחל כאן

ברחים הבאים לבלוג שלי

מבקרים יקרים ....אני אחלוק איתכם נושא חשוב מאוד
בואו נשחף את המידע הזה ביחד

קהל יעד הורים , כל החברה 
חברים יקרים בואו נשתף פעולה ....כדי לדעת מה הוא הפתרון..